הארז הקיסרי, מתנה מן הקיסרית ז׳וזפין

כדי להבין מדוע ארז אחד במדון (Meudon) נושא את התואר „הקיסרי“, יש לחזור אל שנת 1799 — השנה שבה רכשה ז׳וזפין דה בוארנה (Joséphine de Beauharnais) את טירת מלמזון (Malmaison) וניגשה להפוך את גניה לאחד הגנים הבוטניים היפים באירופה.

תשוקתה הבוטנית של ז׳וזפין

כשקנתה את מלמזון לא חיפשה ז׳וזפין אחוזה כפרית בלבד: היא רצתה מעבדה חיה. היא אספה בה מינים מכל קצות תבל, הביאה לצרפת צמחים נדירים בהוצאה ניכרת, והקיפה את עצמה בטובי הבוטנאים של זמנה. גנה הפך עד מהרה למרכז מדעי ששמו יצא הרחק אל מעבר לגבולות צרפת, ולוחות התחריט והקטלוגים שיצאו ממנו נלמדו בכל רחבי אירופה.

מבין כל הצמחים הללו משך עץ אחד את תשומת לבה יותר מכולם: ארז הלבנון, מין שיכול לחיות יותר מחמש מאות שנה. עבור קיסרית שביקשה לכונן שושלת, תוחלת חיים הנמדדת במאות שנים נשאה קסם מובן מאליו.

בשנת 1800 הורתה לנטוע ארז מול הטירה לציון הניצחון בקרב מרנגו (Marengo) — הוא ארז מרנגו. בשנת 1806, כשהייתה כבר קיסרית, העניקה ארז שני לצייר פייר-ז׳וזף רדוטה (Pierre-Joseph Redouté), מורה הרישום שלה וגדול מציירי הפרחים בדורו, כאות תודה על עבודתו על ורדי מלמזון. אותו עץ, המכונה מאז „ארז רדוטה“, עומד במדון עד היום.

נטיעה ברחוב rue Napoléon

על רקע זה, אי־שם בין 1799 ל-1805, ניטע העץ שאנו מכנים היום הארז הקיסרי (Cèdre Impérial). הוא היכה שורשים ברמות מדון, ברחוב שנשא באותם ימים את השם rue Napoléon.

המקום לא נבחר במקרה. מנקודה זו שעל הרמה נפרש המבט למרחוק על פני הבירה. מאתיים שנה אחר כך זהו עדיין אחד המקומות המעטים שמהם אפשר להבחין במגדל אייפל מתנשא מעל הגגות באופק — 6.6 ק״מ בקו אווירי. מי שבחר בנקודה הזאת נטע למען נוף שטרם היה קיים.

ז׳וזפין דה בוארנה

1763 – 1814 · קיסרית הצרפתים

בוטנאית נלהבת, שאספה במלמזון את אחד מאוספי הצמחים העשירים באירופה והכניסה לצרפת מינים רבים. גנה היה למרכז מדעי מוכר הרחק אל מעבר לגבולות המדינה.

רחוב שהחליף את שמו עם חילופי המשטרים

קורותיו של העץ הולכות בעקבות קורותיהם של המשטרים שבאו והלכו סביבו. לאחר נפילתו של נפוליאון (Napoléon) הראשון איבד rue Napoléon את שמו והיה ל„Rue des Princes“. רק ב-1883 העניקה הרפובליקה השלישית לרחוב את השם שהוא נושא עד היום: rue de la République.

בימי הכיבוש, ב-1943, החליפה המחתרת הצרפתית לזמן קצר את שלטי הרחוב ב„Rue Charles de Gaulle“. ארבעה שמות לרחוב אחד — ועד אחד ויחיד שלא זז ממקומו לאורך כל התהפוכות: הארז, במספר 11.

1. 1799

   ז׳וזפין רוכשת את טירת מלמזון ומתחילה להפוך אותה לגן בוטני יוצא דופן.

2. 1800

   ארז מרנגו ניטע במלמזון, כהד לניצחון של חודש יוני באותה שנה.

3. 1806

   ז׳וזפין, קיסרית מאז 1804, מעניקה ארז לצייר פייר-ז׳וזף רדוטה. הלוחית שנקבעה בעץ מעידה על המתנה.

4. 1799 – 1805

   הנטיעה המשוערת של הארז הקיסרי ברחוב rue Napoléon במדון.

5. 1815

   לאחר נפילתו של נפוליאון הראשון משנים את שם rue Napoléon ל„Rue des Princes“.

6. 1883

   הרפובליקה השלישית מעניקה לרחוב את שמו הנוכחי: rue de la République.

לידתה של אגדה

בשלב הזה עדיין היה הארז עץ מרשים אחד מיני רבים. מה שהפך אותו לאגדה הייתה הקיסרות השנייה. הקיסרית אז׳ני (Eugénie) גילתה אותו באמצעות שכן, הגנרל ז׳אקמינו (Jacqueminot), והשתכנעה שהעץ מעניק כוח מיטיב לכל מי שבא אליו. מכאן ואילך נפתחה שרשרת מסירה בלתי פוסקת, מן המלכה ויקטוריה (Victoria) ועד ילדי בית רומנוב (Romanov), ולימים עד קוקו שאנל.

את השרשרת הזאת מספרים הפרקים הבאים.

להעמקה

סרטים וסרטי תעודה המאירים את הרקע של הפרק הזה. הם אינם עוסקים בעץ עצמו.

Le cèdre du Liban, un arbre plusieurs fois centenaire

Napoléon Ier, l’empereur soldat

3:13 · Château de Versailles